Translation Slam

April 30, 2010 | Bowery Poetry Club | NYC

With Alex Epstein, Assaf Gavron, Barry Gifford, Barbara Harshav, Thomas Pletzinger, and Martin Pollack; moderated by Michael F. Moore

Co-sponsored by Blue Metropolis Montreal International Literary Festival and the PEN Translation Committee

LISTEN | Download the mp3  
Small Elegy for Corso
by Barry Gifford

Gregory Corso’s buried in Rome
a few weeks ago next to Shelley
in an acattòlico cemetery in Testaccio
Sitting on a bench in the Piazza Cavour
I recall Nanda telling me last December
Gregory had his balls cut off
“I don’t care,” he told her, “I fucked enough.”
Now at twilight in the Quartiere Prati
watching rich women walk big dogs
past palm trees under plum-colored sky
suddenly there’s Corso ten years ago or more
at a baseball game in San Francisco
shouting at a player, “Pull up your pants!
It’s a disgrace to the uniform!”
Three rows in front I looked around,
“Gregory,” I said, “what happened to
your teeth?” “They’re gone!” he said
“Who needs teeth after fifty?”
We met again at a wedding in Bolinas
Quietly he told me how secretly he
envied Kerouac having died so young,
only 47. “If only he could have enjoyed
himself more, but he was always drunk.”
O Gregory, may you take eternity for all
it’s worth, the same as you captured
your time on earth, knowing all along
there was nothing real to lose.
Roll over, Captain Poetry, tell old Percy the news.

[go to the translations]  
שלושה סיפורים
אלכס אפשטיין

הסופר המבריק
גם ספרו האחרון, “חשמל סטטי” שמו, נכשל כישלון חרוץ. אבל אז קיבל מקדמה של שש ספרות מחברות הטבק, כדי לנסוע ולכתוב מדריך לכל הברים ובתי הקפה שעוד מותר לעשן בהם בארצות הברית. כמובן, הוא עצמו עישן לא יותר משתיים-שלוש סיגריות בשבוע, כלל לא התכוון לעזוב את העיירה שבה התגורר עם אשתו ושני ילדיו, ומפעם לפעם, כשחיי המשפחה אפשרו, היה יושב בערב בחדר העבודה ומנסה, בינתיים בלא הצלחה יתרה, לחבר מסה קצרה על האור בסיפוריו של אנטון צ’כוב

טבע דומם
בסתיו 1890 התיישב זיגמונד פרויד בחורשה של עצים בשלכת והחל מקלף באולר תפוח. בתוך התפוח—הוא חתך מהצד חתיכה דקה והציץ פנימה—יה עוד תפוח, קטן יותר, אדמדם ועסיסי, עם כמה כתמים כהים יותר של ריקבון. אין דבר פלאי יותר (ומבעית יותר) ממטאפורה שאתה מחזיק בידך. פרויד מיהר להשליך את התפוח אל היער, ולא הזכירו אלא באחד הסיפורים שסיפר לפני השינה לבתו, אנה, שנולדה ב-1895—כמה חודשים אחרי שגילה את הלא-מודע. ייתכן מאוד שהפרי התגלגל גם לאחד מהחלומות שאנה פרויד סיפרה לאביה כשהיתה בת חמש עשרה, אבל גם אם כך, פרויד, שעדיין לא השלים באותה תקופה עם העובדה שבתו מגלה עניין בכתביו, השמיט את התפוח שבתוכו תפוח מדיווחיו על .טבע הנפש

על קין והבל
במדרחוב, בחלון ראווה של חנות יד-שניה, ראה רמינגטון שנראתה חדשה לגמרי. האדם האחרון בעולם ניפץ את החלון וסחב את מכונת הכתיבה כל הדרך בחזרה לקומה הרביעית של מלון החמישה כוכבים שגר בו. מיד כשנתקל באחד ממחסומי הכתיבה הרגילים שלו, השליך אותה מהחלון. פעם בשנה ביקר את עץ הלימון שליד גזעו קבר לפני כמה שנים את הקורא היחיד
שלו, האדם הלפני אחרון בעולם
 
[go to the translations]
 

Back for the third year running is the fast, fascinating, and fun Translation Slam. Borrowed from our friends in Montreal, and fine-tuned to a New York bent, the Translation Slam puts translators in the spotlight in a duel to the literary—not to say literal—death. Joining us for this tussle are Thomas Pletzinger from Germany and Martin Pollack from Austria, who translate Barry Gifford, and Assaf Gavron and Barbara Harshav, who tackle the work of Alex Epstein in Hebrew.
 

 PHOTO GALLERY
• View the photo gallery on Flickr